052-2226699 חייגו לייעוץ ראשוני חינם או שלחו פניה מהירה:

עיזבון משק חקלאי

מהו עיזבון משק חקלאי וההשלכות המשפטיות

>
הורים מבוגרים בכל מקום בעולם ובכל התרבויות, גם בשבטים המבודדים ביותר בעולם מורישים את רכושם לילדיהם. במקרה של צאצא אחד את כולו, ובמקרה של כמה צאצאים, את החלק היחסי המגיע לכל אחד. היוצא מהכלל בנוהג אוניברסאלי זה, הוא במקרה שהירושה מכילה בתוכה משק חקלאי בישראל.

כבר בשנות השישים אבחנו ראשי מוסדות ההתיישבות את הבעייתיות הטמונה במקרה של עיזבון משק חקלאי. הם זיהו שתי בעיות עיקריות שהראשונה היא מהותו של משק חקלאי כיחידה אורגנית שאמורה לפרנס משפחת חקלאים.

חלוקת המשק למספר יחידות עשויה הייתה למנוע את האפשרות לפתחו ולטפחו כיחידה חקלאית  יעיל, ומכאן לפגוע ביכולתו לפרנס את היורשים. בנוסף, בגלל העובדה שהמשקים החקלאיים  באותה תקופה היו חלק מאגודות שיתופיות, העברת הזכויות במשק כיחידה אחת ליורד אחד אפשרה לחברי האגודה האחרים לבדוק את התאמתו להתקבל כחבר בה. אגודות אלה היו נאמנות לעבודת החקלאות, והתאפיינו בערבות הדדית ושיתוף פעולה בין החברים.

חוק הירושה ומשק חקלאי

כבר בשנת 1965 נוסף לחוק הירושה סעיף אשר מגדיר משק חקלאי כיחידה שאינה ניתנת לחלוקה גם במקרה של עיזבון, ומורה על מסירתו לאחד היורשים אשר מוכן ומסוגל לטפל בו.

בתחילת שנות השבעים גם נוספה תקנה לחוק האגודות השיתופיות בעניין זה. בתקנה זו נכתב שרק יורש אחד, או במילים אחרות בן ממשיך, יכול להתקבל לחברות באגודה במקום הוריו, והוא זה שיורשה להחזיק במשק ולעבד אותו. באמצעות תוספות אלה, שמרו בידיהם המוסדות, מנהל המקרקעין והסוכנות היהודית, את היכולת לשמר את אופיו החקלאי היצרני של המשק ואת האפשרות של בעליו להתפרנס מתוצרתו, ובמקביל, גם לשמר את האופי המיוחד של האגודה השיתופית, שהתנהלה תחת שמירה על ערכים חברתיים ויצרניים מגובשים.

חשוב לציין שהחוק מוסיף מגבלה נוספת. הזכויות במשק ניתנות כמובן להורשה שכן הוא קניין המשפחה. לעומת זאת, הזכות לחברות באגודה אינה ניתנת להעברה והיורש הנבחר יאלץ להיבחן על ידי חברי האגודה שיחליטו על כשירותו והתאמתו. אם האינטרס של המשק ושל האגודה במסגרתה הוא מתנהל נשמרו,הרי הגבלות אלה יצרו לא מעט בעיות בין בני משפחה שנולדו,גדלו ועבדו במשק כל חייהם, ועת פטירת הוריהם נאלצים לקבל החלטה קשה על זהות האחד מביניהם שיזכה להמשיך לחיות ולעבד את המשק.

לבחור את הבן הממשיך...

עומס רגשי רב גם מוטל על ההורים המורישים, שנאלצים לבחור לעיתים את זהות הבן הממשיך במשק כדי למנוע עימותים בין בניהם אחרי מותם. החוק מנסה לטפל בבעיות אלו. הוגדרה העובדה שבהיעדר צוואה המורישה את זכויות הקניין במשק לבן אחד, יצטרך הבן הממשיך לפצות את יתר אחיו ואחיותיו בחלקם היחסי בערך המשק.

בנוסף הוגדר מעמדו של הבן הממשיך. תואר זה מוענק לבן אשר עוד בזמן שהוריו חיים,בונה את ביתו על הנחלה ומשתתף איתם בעבודה החקלאית במשק. גם אחרי שזכה לתואר הבן הממשיך,אין לו עדיין זכויות קניין בנחלה,אלא אם כן נעשה הסכם עם הוריו בעודם בחיים, או שהוא הוגדר כיורש הבלעדי בצוואה חתומה כדין.

בכל מקרה בו אין הבן הממשיך מקבל לרשותו את זכויות הקניין על המשק, אם בכוח הסכם ואם בתוקף צוואה, תחול עליו החובה לפצות את יתר היורשים בחלקם בערך הנחלה. הנושא עוד הולך ומסתבך שכן ישנן צורות שונות של בעלות או זכויות בנכס להורים. אדמת הנחלה שייכת למינהל המקרקעין, שבחלק מהמקרים החכיר אותו לסוכנות היהודית והיא בתורה החכירה משבצות קרקע לאגודות שיתופיות שנתנו לחבריהן זכות שימוש בנחלות בשטח. 

ישנן בארכיון בתי המשפט תקדימים רבים של משפטים שהתנהלו במטרה לפתור את ההגדרות המסובכות האלו, ומן הדין שימצא פתרון אחיד שימנע סכסוכים בין אחים על נחלת הוריהם.

מומלץ ליצור קשר עם עורך דין גירושין הבקיא בדיני המשפחה: עו"ד שרון סגל 052-2226699

תגובות הוסף תגובה

דירוג מאמר: