052-2226699 חייגו לייעוץ ראשוני חינם או שלחו פניה מהירה:

תביעת נזיקין

אבהות מזוייפת

> >
תביעת נזיקין- אבהות מזויפת:

קיבלת ילד בהפתעה - מזל טוב!

גברים רבים בישראל קיבלו בשנים האחרונות הפתעה לא כ"כ משמחת בתיבת הדואר, או יותר נכון במסירה אישית של בית המשפט- תביעה לאבהות על ילד שלא ידעו שהוא קיים בכלל.
כפי הנראה כאשר מתקבלת תביעה שכזו, מדובר לרוב במקרים של גניבת זרע שלא בידיעת הגבר, אשר מופתע לגלות שהוא אבא והוא נדרש להכיר באבהותו בעיקר כדי לשלם על גידול הילד, שהוא לא בחר ו/או לא ידע שעלול להיוולד, וכעת חלק מהאחריות הכלכלית על גידולו של הילד מוטלת על הגבר.
ייאמר, תביעות לאבהות נפוצות מאוד במסגרת "גניבת זרע", מושג שאינו קיים בחוק הישראלי. כל גבר יודע שכתוצאה מקיום יחסי מין עשוי להיוולד ילד, ולכן הוא זה שצריך לנקוט בצעדים ואמצעים בכדי למנוע זאת, במידה והוא מעוניין למנוע זאת.
חשיבות בדיקת הרקמות
תביעה לעריכת בדיקת אבהות מכונה גם בדיקה לסיווג רקמות. על-מנת להוכיח אבהות, יש צורך בבדיקת רקמות וזאת מכיוון שהצאצא נולד לשני הורים ומכיוון שחלק מהרקמות של הילד שייכות לאב.
כאשר אישה תובעת גבר לאבהות, הוא יהיה חייב לעבור בדיקת רקמות, שכן אם לדוגמה הוא יתנגד לערוך בדיקה כזו, בית המשפט יקבע שהוא האב, גם בלי לקיים את הבדיקה. גבר שמחויב ע"י בית המשפט בבדיקת רקמות ומסרב לעבור אותה, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין בשל ביזיון החלטת בית המשפט וכן לנקוט נגדו בצעדים משפטיים כמו קנס כספי או מאסר. עד אמצע 2008 גבר שסירב לשתף פעולה ולערוך בדיקה, ביהמ"ש כאמור קבע את אבהותו. באמצע שנת 2008 התקבל תיקון לחוק מידע גנטי, שלא מחייב בדיקה פולשנית אלא בדיקת אבהות שמתבצעת ע"י דגימת דם, לקיחת רקמות מהרוק או משורש השערה, כאשר הרקמות מסווגות על פי סוגן, סוג הדם ומטען ה-DNA . בעזרת הבדיקה ניתן לקבוע בוודאות של 99% מי הוא אביו של קטין מסוים. היה והבדיקה קובעת כי הגבר איננו אביו של הילד, היא תהיה וודאית ב-100%. עלות הבדיקה נעה סביב ה- 4,000 ₪.
בדיקת הרקמות מתקיימת בישראל רק בבתי החולים הממשלתיים, שלא כמו בעולם- גם בבתי חולים פרטיים, וזה בגלל חוקי הדת במדינת ישראל שעל-פיהם ילד שנולד לאישה נשואה מגבר אחר הינו ממזר, וחלים עליו הגבלות הלכתיות רבות. משום כך, מחייבים כל גבר בעריכת בדיקת אבהות בבתי החולים הממשלתיים ובפיקוח. הוכחה לאבהותו של אב לא מחייבת אותו רק בתשלום דמי מזונות, אלא שיש לה השלכות נוספות על עתידו של הילד ונוגעת לסוגיות שונות בחייו העתידיים כמו: ירושה, אפוטרופסות, בריאות (במקרה לדוגמה של מחלות גנטיות בתוך המשפחה).
 
 
מתי עושים בדיקת אבהות?
סעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי קובע: "לא תיערך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה".
הבדיקה נעשית מכל מיני סיבות והנה חלק מהן:
·    בקשה לקביעת אבהות מחייבת גבר, במקרה שהוא מתכחש לאבהותו (הרבה פעמים כדרך להתחמק מתשלום דמי מזונות). האישה תבקש באמצעות בית המשפט צו המורה על הבדיקה המחייבת כאמור.
·    כאשר גבר נשוי מפקפק או מטיל ספק באבהותו לגבי אחד מילדיו, הוא יכול ליזום בדיקת שכזאת כדי להגיע אל האמת. בדיקה כזו תחייב גם את הילד, והיא תיעשה רק במידה ואין לאב ברירה ולבדיקה יש משמעות רבה עבור האב והוא אינו יכול לוותר עליה. גבר יכול לדרוש לעשות בדיקת אבהות כאשר אשתו מתנגדת לכך, וסיבותיה עימה.
·    זוג לא נשוי, יכול ליזום בדיקה כדי להוכיח את קיומו של האב ולאפשר רישום של הילד ושל הוריו במשרד הרישום.
·    בכל בדיקת אבהות רואה בית המשפט ראשית את טובתו של הילד, שהיא ערך מקודש במערכת המשפטית בישראל ולכן ביהמ"ש נותן משקל רב לכך שזכותו של כל ילד לדעת מיהו אביו הביולוגי. 

תגובות הוסף תגובה

דירוג מאמר: