הסדר המעמד האישי

מאמר זה הגיע עקב התנהלות המדינה שכידוע העולם היום הוא כפר גלובלי,בכל מדינה חיים אזרחים ותושבים זרים. כל מדינה קובעת בחוקיה מיהו אזרח ומיהו תושב זר וכל תושבי המדינה, אזרחים וזרים כאחד מחויבים לציית לחוקי המדינה.

מדינות העולם השונות קובעות בחוקיהן את הזכאות לאזרחות בהן על פי שיקולים שונים, במדינות אחדות קבלת האזרחות כרוכה כתהליך קשה ומסובך ולעומתן קיימות מדינות שבהן תהליך ההתאזרחות הוא מהיר ופשוט . במדינות מסוימות קיימת אפשרות לאזרחות כפולה , ואילו מדינות אחרות אוסרות זאת .

חוק האזרחות, התשי”ב-1952 קובע מהם התנאים לקבלת מעמד האזרחות במדינת ישראל.  ישראל מעניקה אזרחות לפי שיטת דין הדם– ירושה מהורים לילדיהם ובנוסף לפי שיטת דין הקרקע אדם שנולד בטריטוריה של המדינה, הוא זוכה לאזרחותה.

מדינת ישראל היא מדינת הגירה, משמע מדינה ששיעור גבוה של תושביה עבר אליה מארצות אחרות. שכן, מרבית אזרחיה היהודים עלו אליה או שהוריהם עלו אליה. אולם, בניגוד למדינות הגירה אחרות (ארה”ב), העדיפה ישראל את עקרון הדם בקביעת האזרחות על פני עקרון הקרקע. וזאת לאור כך שישראל היא מדינה יהודית שמטרתה הראשית היא לשמש בית לאומי ליהודים, מטרה זו שנוסחה כבר במגילת העצמאות.

חוק האזרחות, תשי”ב-1952 קובע ‏6 דרכים לקבלת אזרחות ישראלית:

  1. אזרחות מכוח חוק השבות: חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ
    ולהשתקע בה. וחוק האזרחות קובע כי:  “כל העולה לפי חוק השבות, תש”י-1950,יהיה לאזרח ישראלי.”
  2. אזרחות מכוח הישיבה בישראל ערב הקמתה: ס’ 3 בחוק האזרחות מעניק אזרחות ישראלית ללא- יהודים שישבו בארץ ערב הקמתה של המדינה.
  3. אזרחות מכוח הלידה : אזרחות מכוח הלידה ניתנת: ‏א. למי שנולד בישראל ואביו ו/או אמו היו אזרחי ישראל. ‏ב. למי שנולד מחוץ לישראל, אם אביו או אמו היו לפני כןאזרחי ישראל וחיו בישראל.  אולם תיקון החוק בשנת ‏1980 מגביל את עקרון הדם רק לדור אחד.
  4. אזרחות מכוח הלידה והישיבה בישראל : סעיף זה מתייחס ללא-יהודים. מי שנולד בארץ לאחר הקמתהמדינה ולא הייתה לו מעולם שום אזרחות, רשאי לבקש אזרחות ישראלית, בכפוף למספר תנאים.
  5. אזרחות מכוח ההתאזרחות: אדם בן ‏18 ומעלה שאינו זכאי לאזרחות ישראלית באחת
    -4מ הדרכים שצוינו, יוכל לקבל אזרחות ישראלית בדרך של “התאזרחות”,אך הוא נדרש לעמוד בכמה תנאים. גם אם עמד המבקש בתנאים אלה – אין שר הפנים חייב להיענות לבקשתו, וההחלטה נתונה בידיו. מתנאים אלה פטורים מי ששירת שירות סדיר בצה”ל או בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו כעל שירות צבאי, ומי ששכל בן או בת בשירות כזה.
  6. אזרחות מכוח הענקה : לשר הפנים יש סמכות להעניק אזרחות במקרים שונים.

מה הדין כאשר אחד מבני הזוג בעל אזרחות ישראלית ואילו השני לא מחזיק באזרחות זו ורוצה להיות אזרח לצורך החיים המשותפים בגין מערכת היחסים?

חשוב לציין שהמדינה דוחה בקשות אין ספור פעמיים בגלל עילות שונות ומשונות וחייבים להתייעץ עם עו”ד מומחה בתחום על מנת לקבל את מקסימום הזכויות בנושא –משרדנו נותן ייעוץ טלפוני חינם לחץ כאן לקבל ייעוץ בפגישה .

ראשית, סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952, מורה כי הסמכות להענקת רישיונות ישיבה בישראל ל”מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה”, נתונה לשר הפנים או למי שהוסמך על-ידו. שיקול הדעת בהענקת רישיונות ישיבה הוא רחב, ונובע מאופי הסמכות וריבונות המדינה להחליט מי יבוא בשעריה (בג”ץ 482/71 קלרק נ’ שר הפנים) המדיניות שנוקט המשיב מזה שנים, היא שלא להעניק אשרות ישיבה לזרים, אלא כאשר קיימים שיקולים מיוחדים, ואלו הותוו בנהלים שונים שהוצאו על-ידו.

אישור תושבות יוענק לזוג אשר הוכיח כי הקשר שלו הוא כנה ואמיתי במסגרת “ההליך המדורג”, שהותווה  ב”נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי” ובכל הנוגע לבני-זוג שהִנם ידועים בציבור ואינם נשואים, הותווה “הליך מדורג” במסגרת “נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו המין” במהלכו נבחנים באופן תדיר, בדומה להליך המדורג המוּחל על בני זוג נשואים – כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו, בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. ועל כן יהיה על הזוג להציג מסמכים שונים לפניו ובניהם תמונות של בני הזוג, תעודת יושר תעודת נישואין, תעודת גירושין וכל מסמך אחר אשר יעיד על טיב הקשר האמור.

השלב הבא הוא הזמנת בני הזוג לתשאול פרונטאלי על מנת לשכנע את משרד הפנים שהקשר הוא כן ואמיתי וכי המעבר לישראל הוא לצורך המשך הזוגיות והמגורים המשותפים ולא מסיבות אחרות.
לאחר מכן משרד הפנים מבחין בין זוגות נשואים לבין אלו שלא: לבני זוג נשואים שעברו את מבחני הסף בהצלחה יכול משרד הפנים להעניק הכרה של “תושב ארעי” וכאשר ירצה בני הזוג להאריך את התושבות יהא עליהם להגיע מדי שנה ולהראות כי הקשר הזוגי אכן נמשך ואילו בתום ארבע שנים ושהייה בישראל כתושב ארעי רשאים בני הזוג להגיש בקשה לאזרחות ישראלית. וזאת לעומת בני זוג שאינם נשואים– שיקבלו הכרה של “אשרות שהייה ועבודה” ואילו לאחר 3 שנים של שהייה יוכל לקבל שדרוג ולהיות מוכר  כ”תושב ארעי” ואילו רק בתום 7 שנים מיום קבלת אשרות השהייה יוכל הוא לבקש אזרחות ישראלית.

בהתאם לסקירה הקצרה חשוב לציין שכאשר רוצים להתחתן או לחיות חיים משותפים עם בן זוג חייבים לפעול נכון והדבר דורש ליווי משפטי של עו”ד בנושא בצורה מקצועית ונכונה הדבר יכול למנוע סבל רב והוצאות מיותרות עו”ד שרון סגל נותן ליווי צמוד ומקצועי בתיקי מעמד אישי ונוחל הצלחות רבות .

לפנייה למשרד בנתניה יש להתקשר 09-3732000 המשרד שוכן במרכז Soho  בעיר נתניה.

מעוניינים להתייעץ? שלחו מייל או התקשרו
עו״ד שרון סגל 052-2226699

שלחו עכשיו

סגירת תפריט
לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד שרון סגל

לתאום פגישת ייעוץ שלחו פרטים בטופס או חייגו: 052-2226699