בימינו אנו, הגשת תביעת גירושין הינה תהליך מורכב מבחינות רבות ומשונות, שאותן רצוי וחשוב להכיר היטב לפני שמתחילים
בהליכים המשפטיים בדרך לגירושין.
הפרוצדורה המשפטית מתחילה לרוב בעקבות ההחלטה לסיים את הקשר הזוגי, דרך בחירת עורך דין מעולה, גיבוש האסטרטגיה הנחוצה לבניית תיק הגירושין וניהולו, ועד להגשת כתב התביעה בפועל על כל המסמכים הכרוכים והנלווים אליו.
קראו על הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפני גירושין
מאחר ומדובר בנושא שהינו בעל חשיבות עליונה ואף קריטית לחיי בני הזוג וילדיהם, חשוב להתכונן אליו כדבעי באמצעות ייצוג משפטי מעולה וזאת בכדי להימנע מטעויות הרות גורל, אשר עלולות להשפיע לכל אורך חייהם של המעורבים בהליך.
באופן כללי, מחד גיסא כאשר מדובר בזוג אשר טרם צבר נכסים משותפים רבים ו/או ילדים, הגשת התביעה עשויה להיות קלה ופשוטה יחסית, בהיעדר סוגיות מורכבות שיש לתת עליהן את הדעת. מאידך גיסא, המצב בהחלט שונה כאשר המדובר בזוג אשר כבר הספיק לצבור רכוש ובמיוחד כאשר יש להם גם ילדים קטינים.
במקרה כזה בצד תביעת הגירושין כשלעצמה ותביעה לסידור הגט, אותן יש להגיש בבית הדין הרבני בלבד נוכח סמכותו הייחודית בעניין זה, יש להגיש גם תביעות נלוות נוספות, כגון: תביעת חלוקת רכוש, תביעת מזונות, תביעת מדור ותביעת משמורת והסדרי ראיה.
יצוין, כי את התביעות הנלוות ניתן להגיש בבית הדין הרבני במידה והן נכרכו כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו מלכתחילה, או בבית המשפט לענייני משפחה.
בחירת הערכאה המתאימה עבורך להגשת תביעת הגירושין
תביעת הגירושין וסידור הגט, כאמור, הן תביעות אשר ניתן להגישן אך ורק בפני בית הדין הרבני, שהינו בעל הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין בארץ ישראל.
לשם כך מגיש תביעת הגירושין נדרש לפרט עילות גירושין שמוכרות בהלכה כגון: טענות בגידה, מיאוס, אישה מורדת, היעדר כח גברא, בן זוג שמתנהג שלא כיאות ועוד.
בית הדין הרבני ינסה לברר מהן הסיבות האמיתיות לגירושין, האם יש סיכוי להגיע לשלום בית בין בני הזוג, האם הצדדים טופלו בטיפול זוגי, האם נעשו ניסיונות גישור, האם קיימים ילדים משותפים וכדומה.
לגבי התביעות הנלוות, כגון תביעות הרכוש, המזונות והמשמורת, ניתן כאמור להגישן בבית הדין הרבני, במידה והן נכרכו כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו מלכתחילה, או בבית המשפט לענייני משפחה, הואיל ולשניהם ישנה סמכות מקבילה בעניין זה.
ההבדל המהותי והעיקרי בין שתי הערכאות הללו נובע מכך שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בהתאם לדין האזרחי-חילוני, שנחשב כדין מודרני הדוגל במתן שוויון זכויות לאישה.
לעומת זאת, בית הדין הרבני פוסק בדרך כלל בהתאם לדין המשפט העברי וההלכה היהודית, אשר בדרך כלל נחשב בקרב הציבור הרחב, ובמיוחד החילוני כמובן, לדין מיושן, אשר מפלה את האישה לרעה ביחס לגבר.
הבדלים אלו הולידו את התופעה הידועה בכינוי מרוץ הסמכויות, אשר מתבטאת בכך שכל אחד מבני הזוג שואף להקדים את השני ולהגיש את תביעת הגירושין בפני הערכאה שנוחה לו יותר.
בהתאם לכך, הבעל שואף להקדים את האישה ולהגיש לפניה תביעת גירושין בפני בית הדין הרבני, תוך שהוא כורך עימה את יתר התביעות הנלוות, בעוד האישה שואפת להקדים את הבעל ולהגיש לפניו את התביעות הנלוות לגירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובכך למנוע מהגבר את האפשרות לכרוך תביעות אלו עם הגשת תביעת גירושין מצידו בפני בית הדין הרבני.
ברם, לא פעם ייתכן והערכאה המתאימה לכל אחד מבני הזוג הינה דווקא הערכאה שלא נחשבת כמטיבה עימו. כלומר, בחירת הערכאה צריכה להיעשות באופן אינדיבידואלי ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה בנפרד ולאו דווקא באופן אוטומטי לפי מינו ומגדרו של בן הזוג שמעוניין להגיש את תביעת הגירושין.
בין יתר השיקולים הרלוונטיים לבחירת הערכאה המתאימה יש לבחון את בגידתו של מי מהצדדים, נכסי קריירה, כשירותו של מי מהצדדים להיות הורה משמורן, שיקולים בעניין מזונות אישה ומזונות ילדים וכיו”ב.
איסוף ראיות לצורך הגשת תביעות הגירושין
כמו בכל תביעה, גם לצורך הגשת תביעת הגירושין יש להכין מבעוד מועד ובהקדם האפשרי את מירב הראיות הנדרשות לצורך הגשת התביעה, ובמיוחד לאסוף באופן שיטתי ומסודר את כל הקבלות המעידות על ביצוע תשלומים רלוונטיים להליכי הגירושין.
נדגיש, כי עורך הדין המייצג הוא זה שצריך להדריך בדיוק את הלקוח לגבי היקף ומהות הראיות הנדרשות, בכל מקרה ובכל הליך גירושין בהתאם לנסיבותיו הוא.
לצורך הגשת התביעה יש לבסס את הראיות הנדרשות לשם הוכחת עילת גירושין. אם לדוגמה קיימת טענת בגידה יש להמציא ראיות מתאימות לכך, כאשר לא פעם נעזרים בממצאים של חוקרים פרטיים ששירותיהם נשכרו לשם כך.
אם הבעל התנהג באלימות כלפי האישה, ניתן להגיש את מסמכי התלונה שהוגשה נגדו במשטרה, צווי הרחקה והגנה שהוצאו כנגדו וכיו”ב.
לצורך הגשת תביעת המזונות- יש להמציא 12 תלושי שכר של שני בני הזוג. עוד מומלץ, להמציא 12 דפי חשבון בנק, ראיות על מימון נכסים, פירוט של כל ההוצאות השוטפות בעבור הילדים הכולל רשימת חוגים, מורים פרטיים, מזון והלבשה וכל דבר המעיד על רמת החיים שהמשפחה הורגלה לה.
כמו כן, לצורך הגשת תביעת מדור אשר כוללת תשלום יחסי מדמי שכירות של דירה ברמה שהילדים הורגלו לה וכן חלק יחסי מהוצאות אחזקת בית, לרבות תשלומי החובה, יש לאסוף מראש את כל הקבלות והמסמכים המעידים על ביצוע תשלומים אלו, לרבות מסמכי חשבון הבנק ודפי החשבון של חברת האשראי, לשם הצגתם בפני בית המשפט ו/או בית הדין הרבני.
לצורך תביעת חלוקת הרכוש יש להמציא מסמכים המעידים על הרכוש הנפרד והמשותף של כל אחד מבני הזוג. במידה ולזוג יש חשבון בנק משותף, מומלץ גם להפרידו על מנת למנוע מצב של משיכת כספים חד-צדדית של בן הזוג.
הגשת בקשות לסעדים זמניים במסגרת הליכי הגירושין
לעיתים, נוצר צורך בקבלת סעד זמני במסגרת הליך גירושין והסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות.לדוגמה: כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים מתוך הרכוש המשותף על ידי אחד מבני הזוג, באמצעות העלמת כספים מחשבונות הבנק, מתן הלוואות פיקטיביות, מכירת נכסים, הענקת מתנות לבני המשפחה וכדומה.
כדי למנוע את הברחת הנכסים, מומלץ לשקול להגיש בקשה לצווי מניעה ועיקול זמניים אשר יאסרו וימנעו מאותו בן זוג לבצע כל שינוי, קרי צו דיספוזיציה ברכוש המשותף.
בנוסף, לעיתים קיים חשש ממשי לבריחת אחד מבני הזוג לחו”ל, על מנת להתחמק ממתן הגט ו/או תשלום המזונות, או לשם הברחת הילדים המשותפים עימו. כדי למנוע זאת, מומלץ להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד אותו בן זוג, ובמקרה הצורך גם כלפי הילדים.
לסיכום וכפי שעולה מהסקירה האמורה לעיל, לצורך הגשת תביעת גירושין והצלחה בהליכים המשפטיים, חשוב לעשות הכנה יסודית בליווי של עורך דין מעולה, שכן ישנם כמה מסלולים אפשריים להגשת התביעה וכל מקרה תלוי בנסיבותיו הוא.