האם קיימת חובת מזונות גם במשמורת משותפת? הפסיקה החדשה ששינתה את הכללים
משמורת משותפת הפכה בשנים האחרונות לנפוצה יותר ויותר בישראל, כאשר שני ההורים חולקים את האחריות ההורית ואת זמני השהות של הילדים באופן כמעט שווה. עם זאת, שאלה מרכזית שהתעוררה עם מגמה זו היא האם האב ממשיך להיות חייב בתשלום מזונות, גם כאשר זמני השהות שווים והילדים גרים חצי מהזמן אצלו.
במשך עשרות שנים, המענה היה חד משמעי: כן. אולם בשנת 2017 חל מהפך דרמטי בפסיקה של בית המשפט העליון, אשר שינה את נקודת המבט המשפטית על חיוב המזונות במשמורת משותפת. מאמר זה יסקור את ההתפתחות ההיסטורית, את פסקי הדין המרכזיים, ואת ההשלכות המעשיות על הורים במשמורת משותפת כיום.
המצב המשפטי לפני שנת 2017 – חיוב אבסולוטי של האב
לפני פסק הדין המהפכני, הדין האישי (ההלכה היהודית) הוא שקבע את החובה האבסולוטית של האב לזון את ילדיו. לפי פרשנות זו, גם אם הילדים שוהים עם שני ההורים זמני שהות זהים – האב יישא בכל נטל המזונות. ההכנסות של האם, זמני השהות והשוויון ההורי – לא שינו דבר.
גישה זו יצרה תסכול אצל אבות רבים שטענו לחוסר צדק: “אם אני משלם חצי מההוצאות, מגדל את הילדים מחצית מהזמן, ומרוויח פחות – מדוע אני צריך גם לשלם מזונות?”. מערכת המשפט הכירה בבעיה, אך במשך שנים נמנעה מלסטות מהמסגרת ההלכתית.
פסק הדין בע”מ 919/15 – נקודת המפנה
בשנת 2017 ניתן פסק הדין בע”מ 919/15 בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים. ההחלטה קבעה שברגע שקיימת משמורת משותפת, והכנסות ההורים דומות, אין הצדקה להטיל חיוב חד צדדי במזונות על האב בלבד. זוהי מהפכה של ממש.
עקרונות פסק הדין:
- מזונות מדין צדקה מגיל 6 – לאחר גיל זה, אין עוד חובה הלכתית אבסולוטית, ולכן ניתן להפעיל שיקול דעת.
- שוויון בזמני השהות – ככל שהילדים שוהים שווה בשווה אצל ההורים, כך גם ההוצאות בפועל נחלקות בין ההורים.
- יחס ההכנסות – נקבע כי יש לשקלל את הכנסות ההורים בקביעת החיוב.
כתוצאה מכך, הורים בעלי הכנסה דומה וזמני שהות שווים – עשויים שלא להידרש לתשלום מזונות כלל, או לשלם סכום סמלי בלבד עבור רכיבים חריגים (כמו חוגים, בריאות, חינוך).
ההשלכות המעשיות של פסק הדין
לאחר פסק הדין, בתי המשפט לענייני משפחה החלו ליישם את העקרונות החדשים. במקרים רבים, חיוב המזונות צומצם דרמטית. לעיתים, לא נקבע חיוב כלל. עם זאת, הפסיקה הדגישה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ולא לקבוע נוסחה אחידה.
שיקולים נוספים של בית המשפט:
- האם זמני השהות מתקיימים בפועל, או רק על הנייר?
- האם אחד ההורים נושא בפועל בהוצאות רבות יותר?
- האם יש פערי שכר מהותיים בין ההורים?
כך לדוגמה, אם האם משתכרת 10,000 ₪ בחודש והאב משתכר 5,000 ₪ – גם אם זמני השהות זהים, עדיין ייתכן חיוב מסוים על האב.
מה קורה כאשר יש משמורת משותפת – אך זמני השהות אינם שווים לגמרי?
בתי המשפט אינם דורשים שוויון מוחלט בזמני השהות. גם אם הילד שוהה 40% מהזמן אצל האב, ו-60% אצל האם – ייתכן שהמזונות יופחתו משמעותית. ככל שיחס השהות קרוב ל-50%, כך גוברת ההשפעה על גובה המזונות.
החלת פסק הדין על ילדים עד גיל 6 – האם זה אפשרי?
על פי הדין האישי, עד גיל 6 קיימת חובה אבסולוטית של האב. אולם ישנם פסקי דין אשר יישמו את עקרונות בע”מ 919/15 גם בגילאים אלה, תוך הסתמכות על עקרונות של צדק, שוויון וטובת הילד. מדובר בשאלה משפטית שנמצאת בהתפתחות, וניתן לטעון לכך בתיקים מתאימים.
מקרים נפוצים שבהם לא מופחתים המזונות:
- האב אינו מקיים את זמני השהות בפועל
- יש פערי שכר גדולים
- האם נושאת בהוצאות חריגות שאינן מתחלקות
- קיימות הוצאות מדור משמעותיות שהאם נושאת לבדה
הבדלים בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה
בתי הדין הרבניים נוטים לדבוק בגישה השמרנית יותר – ולחייב את האב גם במשמורת משותפת, בעיקר כאשר מדובר בילדים עד גיל 6. עם זאת, גם בערכאות הדתיות חלה ריכוך מסוים, וניתן לראות פסיקות שמתחשבות בזמני השהות ובהכנסות.
לכן, חשוב מאוד לנהל נכון את מירוץ הסמכויות – ולהגיש את התביעה בערכאה שתיטיב עם לקוחך בהתאם לנסיבות המקרה.
הסכמים בין ההורים – גמישות עם אחריות
הורים יכולים להסדיר את נושא המזונות בהסכם גירושין או הסכם הורות, ולבקש את אישור בית המשפט. כל עוד ההסכם סביר, מאזן בין טובת הילד לבין יכולת ההורים, ומתחשב בזמני השהות וההכנסות – בית המשפט יאשר אותו.
יחד עם זאת, גם הסכם כזה ניתן לפתיחה מחדש במקרה של שינוי נסיבות מהותי.
מסקנות והמלצות
- אין יותר חזקה אוטומטית לחיוב האב במזונות – הכל נבחן לגופו של עניין.
- משמורת משותפת אמיתית – עם זמני שהות שווים והכנסות דומות – עשויה להביא לביטול החיוב.
- חשוב לתעד את זמני השהות בפועל ואת חלוקת ההוצאות.
- יש להיזהר מהצהרות שווא בהסכמים – בתי המשפט בודקים את המציאות בפועל.
- ייעוץ משפטי נכון בתחילת הדרך יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך השנים.
לשאלות נוספות או לייעוץ משפטי אישי, פנו למשרד עורכי הדין שרון סגל בטלפון: 052-2226699
